בשל אופיים השביר של סיבי זכוכית, הם מתפרקים לרסיסי סיבים קצרים יותר. על פי ניסויים ארוכי טווח שערכו ארגון הבריאות העולמי וארגונים אחרים, סיבים בקוטר של פחות מ-3 מיקרון ויחס גובה-רוחב של יותר מ-5:1 ניתנים לשאיפה עמוקה לתוך ריאות האדם. סיבי הזכוכית שאנו משתמשים בהם בדרך כלל גדולים בדרך כלל מ-3 מיקרון בקוטר, כך שאין צורך לדאוג יתר על המידה מסכנות ריאה.
מחקרי המסה in vivo שלסיבי זכוכיתהראו כי סדקים זעירים הנוצרים על פני סיבי הזכוכית במהלך העיבוד יתרחבו ויעמיקו תחת התקפת נוזלי ריאה חלשים בסיסיים, מה שיגדיל את שטח הפנים שלהם ויפחית את חוזק סיבי הזכוכית, ובכך יאיץ את פירוקם. מחקרים הראו כי סיבי זכוכית מתמוססים לחלוטין בריאות תוך 1.2 עד 3 חודשים.
על פי מאמרי מחקר קודמים, חשיפה ארוכת טווח (יותר משנה בשני המקרים) של חולדות ועכברים לאוויר המכיל ריכוזים גבוהים של סיבי זכוכית (פי מאה יותר מסביבת הייצור) לא השפיעה באופן משמעותי על פיברוזיס ריאתי או שכיחות גידולים, ורק השתלת סיבי זכוכית בתוך הפלאורה של בעלי החיים חשפה פיברוזיס בריאות. סקרי הבריאות שלנו בקרב עובדים בתעשיית סיבי הזכוכית המדוברת לא מצאו עלייה משמעותית בשכיחות פנאומוקונוזיס, סרטן ריאות או פיברוזיס ריאתי, אך מצאו שתפקוד הריאות של העובדים האמורים הופחת בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
לַמרוֹתסיבי זכוכיתסיבי זכוכית עצמם אינם מהווים סכנה לחיים, מגע ישיר עם סיבי זכוכית עלול לגרום לתחושת גירוי חזקה בעור ובעיניים, ושאיפת חלקיקי אבק המכילים סיבי זכוכית עלולה לגרות את דרכי האף, קנה הנשימה והגרון. תסמיני הגירוי הם בדרך כלל לא ספציפיים וזמניים ויכולים לכלול גירוד, שיעול או צפצופים. חשיפה משמעותית לפיברגלס הנישא באוויר עלולה להחמיר מצבים קיימים של אסתמה או ברונכיט. בדרך כלל, התסמינים הנלווים חולפים מעצמם כאשר האדם החשוף מתרחק ממקור הגירוי.סִיבֵי זְכוּכִיתלמשך תקופה מסוימת.
זמן פרסום: 04-03-2024